אה"מ שפילד (1936)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| שפילד בלב ים, 1944 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | סיירת קלה |
| צי | הצי המלכותי הבריטי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | הסיירות מסדרת טאון |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
ויקרס-ארמסטרונג  |
| תחילת הבנייה | 31 בינואר 1935 |
| הושקה | 23 ביולי 1936 |
| תקופת הפעילות | 25 באוגוסט 1937 – ספטמבר 1964 (כ־27 שנים) |
| אחריתה | נגרטה |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם השנייה |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 9,100 טון בתפוסה סטנדרטית, 11,350 טון בעומס מקסימלי |
| אורך | 180.1 מטר |
| רוחב | 18.97 מטר |
| שוקע | 5.2 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 32 קשרים (59 קמ"ש) |
| גודל הצוות | 750 עד 850 (כאוניית דגל) |
| הנעה | 4 דוודים המזינים 4 טורבינות, 75,000 כוח סוס |
| צורת הנעה | 4 מדחפים |
| אמצעי לחימה | |
| שריון | שריון עיקרי - 114 מ"מ, סיפון - 76 מ"מ |
| חימוש | 12 תותחים 6 אינץ' (152.4 מ"מ), 8 תותחים 4 אינץ' (101.6 מ"מ), 4 תותחי 3 פאונד (47 מ"מ), 8 תותחי 2 פאונד (40 מ"מ), 6 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ) |
  | |
אה"מ שפילד הייתה סיירת מתת-הסדרה סאות'המפטון של הסיירות מסדרת טאון של הצי המלכותי במהלך מלחמת העולם השנייה. היא השתתפה בפעולות נגד כמה ספינות מלחמה גרמניות גדולות. שלא כמו רוב ספינות הצי המלכותי של זמנה, האביזרים שלה נבנו מפלדת אל חלד במקום הפליז המסורתי יותר. זה היה ניסיון להפחית את כמות הניקיון הנדרשת מצד הצוות. כינויה, ה"שף הנוצץ", נבע מכך. אב טיפוס של מערכת מכ"ם הוכנס לשירות באוגוסט 1938 על השפילד. זה היה כלי השיט הראשון בצי המלכותי שהיה מצויד כל כך.
בנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויקרס-ארמסטרונגס בנו את שפילד בהיי ווקר, ניוקאסל על הטיין. השדרית שלה הונחה ב-31 בינואר 1935, היא הושקה ב-23 ביולי 1936 והיא נכנסה לשירות ב-25 באוגוסט 1937.
שירות מלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ המלחמה, שפילד שירתה עם שייטת הסיירות ה-18, סיירה במצר דנמרק ולאחר מכן, באפריל 1940, היא הייתה מעורבת במערכה בנורווגיה. לאחר תקופה קצרה בביצוע תפקידים נגד פלישה בתעלה האנגלית, היא הצטרפה לכוח H, שבסיסו בגיברלטר. במהלך אותה תקופה היא פעלה בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי עד סוף השנה, והשתתפה במבצע לבן ובקרב כף ספרטיבנטו.
ב-1941 השתתפה במבצע גרוג, ההפגזה על ג'נובה, במבצעים נגד שיירות וישי ותמיכה בתגבורת אווירית למלטה. במאי השתתפה שפילד בהטבעת אוניית המערכה הגרמנית ביסמרק, נמלטה בקושי מהתקפת טורפדו אש ידידותית של מטוסי פיירי סורדפיש מנושאת המטוסים ארק רויאל; אחד עשר טורפדות הוטלו ורק מרעומים פגומים ותגובה מעולה בספינה הצילו אותה מאסון (בדיווח על התקיפה נאמר לאדמירל סר ג'ון טובי, המפקד על צי הבית, שרק לא הושגו פגיעות בביסמרק. תגובת הצוות של שפילד "לא נכנסה לרשומות הרשמיות"). ב-12 ביוני, היא איתרה והטביעה את אחת ממכליותיה של ביסמרק, פרידריך ברמה. לאחר השמדתה בתחילת אוקטובר 1941 של אוניית אספקה גרמנית נוספת, קוטה פננג (בסיוע הסיירת קניה), חזרה שפילד לבריטניה.
היא שירתה בשיירות הארקטיות עד שפגעה במוקש מול איסלנד ב-3 במרץ 1942 והייתה בתיקון עד יולי. לאחר שיירות ארקטיות נוספות, שפילד הצטרפה לכוחות שתמכו בנחיתות בעלות הברית בצפון אפריקה (מבצע לפיד) בנובמבר. בדצמבר 1942, שפילד וג'מייקה הקימו את "כוח R", בפיקודו של אדמירל משנה רוברט ברנט (בשפילד), שסיפק חיפוי לשיירה JW 51B. השיירה הותקפה על ידי כוח שטח גרמני חזק. בפעולה שלאחר מכן (קרב ים ברנץ), נסוגו הגרמנים ושפילד הטביעה את המשחתת הגרמנית פרידריך אקולדט, תוך שהיא פוגעת גם בסיירת אדמירל היפר, אקולדט חשבה ששפילד היא היפר. במהלך קרב זה, המשחתת אקייטס ושולת המוקשים ברמבל הוטבעו מירי של שני כלי השיט הגרמניים.
_MOD_45139960.jpg)
בפברואר 1943, עברה שפילד לפעול במפרץ ביסקאיה, ובחודשים יולי ואוגוסט היא תמכה בנחיתות בסלרנו (מבצע מפולת שלגים). כשחזרה שוב לאזור הארקטי, היא השתתפה בהטבעת סיירת המערכה שרנהורסט מול החוף הצפוני של נורווגיה, בסוף דצמבר.
בשנת 1944, שפילד ליוותה את כוח נושאות המטוסים של הצי המלכותי שביצע סדרה של התקפות אוויריות על אוניית המערכה הגרמנית טירפיץ, בין אפריל לאוגוסט. אלה זכו להצלחה מוגבלת והאחריות הועברה לחיל האוויר המלכותי.
שיפוץ ממושך בבוסטון ובבריטניה הרחיק את שפילד מכלל פעולה עד לאחר תום המלחמה.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיפוץ הושלם במאי 1946 ושפילד הגיעה לבסיס החדש שלה, המספנה המלכותית הימית במושבת המבצר הקיסרי של ברמודה, ב-30 באוגוסט 1946, לתפקיד אוניית דגל בתחנת אמריקה והודו המערבית. המפקד שלה, קפטן ק. ג. הארנס, היה גם קצין המטה הראשי של המפקד העליון, תת-אדמירל סר אירווין גלני. היא עזבה את ברמודה והתחנה, ב-26 באוקטובר 1948, לאנגליה, הוחלפה כאוניית הדגל בתחנת אמריקה והודו המערבית על ידי אה"מ גלאזגו.
ב-12 באוקטובר 1951, חזרה שפילד לברמודה שוב כאוניית הדגל של תחנת אמריקה והודו המערבית, והחליפה את אה"מ סופרב. מיוני 1952 עד מאי 1953, המפקד שלה היה קפטן ג'ון אינגליס, שהפך להיות מנהל המודיעין הימי ביולי 1954. ב-1953 היא השתתפה בסקירת הצי כדי לחגוג את הכתרת המלכה אליזבת השנייה. ב-18 באוקטובר 1954, היא הוחלפה כאוניית הדגל של תחנת אמריקה והודו המערבית על ידי אה"מ סופרב, ועזבה את ברמודה באותו יום ליציאה משירות בפורטסמות'.
.jpg)
נערכו בה שיפוצים נוספים בשנים 1949–1950, 1954 ו-1956–1957 כאשר הגשר שלה נסגר, נוסף תורן קדמי מסורג ושטיפה מקיפה נגד גרעיני וביולוגי שהותקן בשנים 1959–1960. חימוש הנ"מ הקל בתצורה האחרונה שלה כללה שמונה תאומים בופורס Mk 5 ו-2 בופורס Mk 7 יחידים בשנת 1955, היא שיחקה את חלקה של הסיירת אייג'קס בסרט המלחמה הקרב על ריבר פלייט. היא נכנסה לעתודה בינואר 1959, אך כאשר השיפוץ של אה"מ סוויפטשור הופסק עקב חולשת המבנה, והסיירות טאון, נחשבו הרבה יותר נוחים ומסוגלים לשאת הרבה יותר חימוש נ"מ קל, אה"מ שפילד הייתה הסיירת האחרונה ממלחמת העולם השנייה לשיקום לשימוש אפשרי כמוניטור GFS, והפכה לאוניית הדגל של צי המילואים ושירתה שוב בים ב-1960 ולאחר מכן כספינת בסיס עד ספטמבר 1964, אז הוכנסה לרשימת הפירוק. היא נחשבה באופן נרחב כספינת מלחמה בריטית היסטורית וגדולה, המצדיקה שימור וסיירת ששמרה הרבה יותר על האופי וההתאמה של סיירת ממלחמת העולם השנייה בהשוואה לבלפסט המותאמת יותר. עם זאת, עד 1966, בדיקה הראתה ששפילד התדרדרה יותר מדי בעתודה הבלתי מתוחזקת בפרהאם קריק ולא ניתן היה לשמר אותה.
הציוד שלה הוסר ברוזית' ב-1967 ואז היא נגרטה בפסלנה באותה שנה. פעמון הספינה מנירוסטה, שנעשה על ידי הדפילד משפילד, נשמר וכיום תלוי בקתדרלת שפילד יחד עם סמל הקרב שלה.
